<h1>סמ"ג עשין סימן קס"ג</h1>
<h2>דף נא:</h2>
והא לך עיקרי בניינו כמו שמפורש במסכת מדות. והר המוריה נקרא הר [ה]בית בלשון משנה, שנינו שם (פ"ב מ"א) הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה והיה מוקף חומה סביב (ע"פ רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"א) וחמשה שערים היו לו להר הבית שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה וקיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה וטדי מן הצפון לא היה משמש כלום (מדות פ"א מ"ג). וכל השערים שהיו שם היו שקופות חוץ משער הטדי שהיו שתי אבנים מוטות זו על זו (פ"ב מ"ג). עוד היה שם שער מזרחי ועליו שושן הבירה מצויירת (פ"א מ"ג). וכל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל [ה]מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוון ורואה פתחו של היכל בשעת הזיית הדם (פ"ג מ"ד). לפנים מחומת [הר] הבית היה סורג והיא מחיצה המוקפת סביב גבוה עשרה טפחים, ולפנים ממנו החיל עשר אמות (ע"פ רמב"ם שם פ"ה ה"ג). עד כאן מהלך בשוה, ועולה מן החיל לעזרת נשים בשתים עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה (ע"פ רמב"ם שם פ"ו ה"א). פירוש ושלחה משך רוחב המעלה חצי אמה. ועזרת נשים היתה מאה ושלשים וחמש אורך על רוחב מאה ושלשים וחמש, וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה של ארבעים [ארבעים] אמה ולא היו מקורות וכן הם עתידין להיות שנאמר (יחזקאל מ"ו כ"א) ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצעות החצר וגו' ואומר והנה חצרות קטורות ואין קטורות אלא שאין מקורות, ומה היו משמשות דרומית מזרחית היא הייתה לשכת הנזירים ששם הנזירים מבשלים את שלמיהן ומגלחין את שערן ומשלחין תחת הדוד ובמזרחית צפונית היתה לשכת דיר העצים ששם הכהנים בעלי מומין מתלעין בעצים שכל עץ שנמצא בה תולעת פסול (מדות פ"ב מ"ה). ובאותה לשכה נגנז הארון כדאיתא במסכת שקלים (פ"ו ה"א). ובפרק כל קרבנות צבור (מנחות פ"ה ב') אמר שמואל לא שנו אלא לח אבל יבש גוררו וכשר. צפונית מערבית לשכת המצורעים (מדות שם). בפרק קמא דיומא (ט"ז א' רש"י ד"ה לשכת) מפרש ששם המצורעים טובלים. מערבית דרומית אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת אבא שאול אומר שם היו נותנין שמן ויין והיא היתה נקראת לשכת בית שמניא וחלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא שהנשים רואות מלמעלה והאנשים מלמטה (מדות שם) בשמחת בית השואבה כדאמר בפרק החליל בסוכה (נ"א ב'), כדי שלא יהו מעורבבין. ומהלך כל עזרת נשים בשוה וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל (ע"פ רמב"ם שם פ"ו ה"ב) כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהלים (ע"פ מדות שם). ולשכות היו תחת עזרת ישראל ופתוחות לעזרת נשים ששם כהנים [נ"א הלויים] נותנים כינורות ונבלים ומצלתים וכל כלי השיר. עזרת ישראל היתה אורך מאה שלשים וחמש על רוחב אחד עשרה אמה וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה שלשים וחמש על רוחב אחד עשרה, וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת כהנים ואמר רבי אליעזר בן יעקב, שמשנתו קב ונקי, מעלה היתה ביניהם גבוה אמה והדוכן נתון עליה (מדות שם מ"ו), פירוש היו שם הלוים עומדין בשעה שאומרין שירה על הקרבן וכן שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת כהנים גבוה מעזרת ישראל אמה ומחצה כך מוכיח ביומא (ט"ז א'). ופירש שם רש"י (ד"ה ומתכוין ורואה) שכל השערים מכוונין זה כנגד זה, שער הר הבית כנגד שער של עזרת נשים ושל עזרת נשים כנגד שער העזרה גדולה ושער העזרה כנגד פתח ההיכל עד כאן לשונו. כל העזרה היתה בין המזרח למערב מאה ושמנים ושבע כיצד מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה, המזבח שלשים ושתים אמה בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה ההיכל מאה אמה ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפורת (פ"ה מ"א). לשון זה פרש"י במסכת יומא (ט"ז ב' ד"ה רובא ע"ש) מן הצפון לדרום היתה מאה שלשים וחמש אמה כיצד מכותל צפונית לננסין שמנה אמות, והם עמודים נמוכים התקועים בארץ ואונקליות של ברזל קבועים בהם שבהן תולין הבהמה להפשיט (מדות פ"ג מ"ה), ומן הננסין לשולחנות ארבע הרי י"ב ומקום השלחנות זו אצל זו אינו פחות מארבע והם היו שמנה שלחנות כדתנן בשקלים (פ"ו ה"ג) נתונות ארבע בראש ארבע נמצאו ארבע זו אצל זו ברוחב הרי שש עשרה ומשם לטבעות ארבע הרי עשרים ומקום הטבעות עשרים וארבע ומן הטבעות למזבח שמנה הרי חמשים ושתים והכבש והמזבח ששים ושתים הרי מאה וארבע עשרה נשארו עשרים ואחת חלקהו חציו למקום הננסין וחציו בין כבש לכותל ולא הוצרך לפרש רוחב השולחנות במשנה לפי שנתפרשו בספר יחזקאל ע"כ דבריו. מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח וכנגדו מכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה שהוא אורך ששה ושבעים, כל המרובע הזה הוא הנקרא צפון והוא המקום ששוחטין בו קדשי הקדשים (רמב"ם שם פ"ה הל' ט"ו—ט"ז). ששה לשכות היו בעזרת ישראל שלש בצפון ושלש בדרום שבדרום לשכת המלח, לשכת הפרוה, לשכת המדיחין, לשכת המלח ששם היו נותנין מלח לקרבן, לשכת הפרוה ששם היו מולחין עורות קדשים ועל גגה הייתה הטבילה לכהן גדול ביום הכפורים, לשכת המדיחין שם היו מדיחים קרבי קדשים ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה, והשלש שבצפון לשכת הגזית, ולשכת הגולה, ולשכת העץ, לשכת הגזית ששם סנהדרי גדולה יושבת, וחציה היה קדש וחציה היה חול ולה שני פתחים אחד לקדש ואחד לחול ובחצי של חול היו סנהדרין יושבים כך המסקנא בפ"ב דיומא (כ"ה א'), לשכת הגולה שם היה בור הגולה שממלאין ממנו בגלגל ומשם היו מספיקין מים לכל העזרה, לשכת העץ אמר ר' אליעזר בן יעקב (מדות פ"ה מ"ד) שכחתי מה שהיתה משמשת אבא שאול אומר לשכת כהן גדול היתה והיא היתה אחורי שתיהן וגג שלשתן שוה, ואותה לשכת העץ היא הנקראת במסכת יומא בפרק קמא (ב' א') לשכת פרהדרין (ע"פ לשון רמב"ם שם הי"ז), או שמא היתה לשכת בית אבטינס ולשכת פרהדרין הייתה בדרום כי בזה מסופק התלמוד ביומא (י"ט, א').
